רשב״א על ראש השנה כ״ג

1 או דילמא מלא הוא והאי דלא עבוד השתא איתנוסי הוא דאיתנוסי. פירוש: בשכרות משתה יום השבת. ואם תאמר אם כן השתא נמי כי מיקלע יום שלושים ואחד בשבת והוא מלא דלא עבדינן כלל, אתו למיטעי ואמרין דילמא האי חסר הוא והא דלא עבוד בערב שבת משום דלא אפשר, והא דלא עבוד נמי במוצאי שבת איתנוסי הוא דאיתנוסי או דילמא חדש מלא הוא. יש לומר כי עבדי' בין אמלא בין אחסר השתא דלא עבדינן הויא מילתא דלא שכיחא דלא ידעי לה כולי עלמא הילכך איכא למימר דתלי ליה באונס, אבל השתא דלא עבדינן אמלא כלל כיון דכולי עלמא ידעי דחדש מלא לא עבדינן ביה לא שבקי מידי דשכיחא וידעי ביה כולי עלמא ותלו במילתא דלא שכיחא, כלומר בשכרות .

2 גזרה משום בטול מלאכה לעם. פירש רש"י ז"ל: אין לך ראש השנה שלא היו מתבטלין בני הגולה ממלאכה שני ימים בין אמלא בין אחסר. הוצרך לפרש כן, משום דבשאר ראשי חדשים מאי בטול מלאכה אית בהו. ואינו מחוור, דאפילו בשאר ראשי חדשים היו רגילים שלא לעשות מלאכה וכדאמרינן בפרק הקורא את המגלה עומד מגלה כב, ב ושאין בו בטול מלאכה לעם כגון ראש חדשים וחולו של מועד קורין ארבעה, אלמא בראשי חדשים לא היו עושין מלאכה. ובפרק ר' אליעזר פרקי דר"א פמ"ה אמרו שהוסיף הקב"ה יום טוב לנשים בראשי חדשים על שלא נתרצו על מעשה העגל, כדכתיב שמות לב, ג ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם וגו' אבל דנשיהם לא הביאו שלא נתרצו בכך.

3 עץ שמן אפרסמא. ואע"ג דכתיב מלכים-א ו, כג ויעש את הכרובים עץ שמן ומתרגמינן אעי דזיתא, תרי גווני עץ שמן נינהו, דכתיב בעזרא נחמיה ח, טו צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ובמסכת תמיד כט, א שנינו שעץ זית פסול למערכה ועץ שמן כשר.

4 מוליך ומביא מעלה ומוריד. ירושלמי פ"ב, ה"ב: א"ר זעירא דלא יהוון סברין דהוא כוכבא, א"ר יוסי חמינן כוכבא דסליק ונחית חמינן כוכבא דאזיל ואתי.

5 מתני': לא היו זזין משם כל היום. פירוש, לפי שהיוצא חוץ לתחום אין לו אלא ארבע אמות בלבד וכל החצר חשובה כארבע אמות. ואע"ג דמשמע בעירובין פרק מי שהוציאוהו עירובין מז, ב דכל העיר נמי כארבע אמות בעיר המוקפת מחיצות, אפילו הכי שאני ירושלים דלאחר שנתפרצו בו פרצות חשיבא כרשות הרבים, כדאיתא בפרק המוציא תפילין עירובין קא, א.

6 גמרא: לישנא דצערא הוא. פירש רש"י ז"ל: על שם שלא היו זזין משם קודם תקנת ר"ג והיו כאלו אסורין בזיקין. והקשו בתוס', דאם כן מאי קא מייתי מסעודות גדולות, הרי אפילו קודם תקנת ר"ג היו עושין שם. ואינה קושיא דאדרבה משום הכי קא מוכח דאפילו קודם ר"ג כך היתה נקראת והיו עושין שם סעודות, אם כן לא על שם שמצטערין שם נקראת כן. ובתוס' פירשו דהכי קא מבעיא ליה, אם אותו מקום צר להם או מרווח. ירושלמי שם, הלכה ג: מהו בית יעזק ששם היו עוזקין את ההלכה דכתיב ישעיה ה, ב ויעזקהו ויסקלהו.